דף הבית > מידע שימושי > המדריך לפתרון הבחינה > שאלות הבנת הנקרא

שאלות הבנת הנקרא

שאלות "הבנת הנקרא" Reading Comprehension כוללות קטע קריאה ומספר שאלות על אותו הקטע.

מספר השאלות

אמירנט - במבחן אמירנט יש פרק אחד של הבנת הנקרא שבמהלכו יוצג קטע קריאה ואחריו 5 שאלות נלוות. סה"כ הזמן שמוקצה לפרק זה הינו 15 דקות.

פסיכומטרי ומבחן אמיר – בסוף כל פרק אנגלית מופיעים שני קטעי קריאה. לאחר כל קטע קריאה מופיעות 5 שאלות על אותו הקטע, כך שבכל פרק אנגלית יש 10 שאלות הבנת הנקרא סך הכל.

מבחן אמירם – שאלות הבנת הנקרא מופיעות באמצע המבחן, לאחר שאלות "השלמת משפטים". בדרך כלל יופיע קטע קריאה אחד ואחריו 5 שאלות על אותו הקטע. לקריאת הקטע מוקצבות 7 דקות, ולמענה על כל שאלה מוקצבות 4 דקות. במהלך המענה על השאלות ניתן לשוב ולקרוא את הטקסט.

סדר השאלות

בניגוד לשאלות "השלמת משפטים" ו"ניסוח מחדש", שאלות הבנת הנקרא אינן מסודרות על פי רמת קושי. סדר השאלות בהבנת הנקרא נקבע על פי מיקום הנושא בטקסט. כלומר, התשובה לשאלה השנייה תמיד תופיע בקטע לאחר התשובה לשאלה הראשונה, וכן הלאה. יוצא דופן לכלל זה הינו "שאלות כלליות". אלו שאלות המתייחסות לקטע כולו ולא לחלק ספציפי מתוכו. עוד על שאלות מסוג זה בהמשך.

המיומנויות הנדרשות

כדי להצליח בשאלות הבנת הנקרא נדרשת מאיתנו בראש ובראשונה שליטה רחבה ככל האפשר באוצר מלים. בלי אוצר מילים רחב נתקשה, מן הסתם, להבין חלקים גדולים מקטע הקריאה. מיומנות חשובה נוספת היא קריאה מהירה ושוטפת של טקסטים בשפה האנגלית. מיומנות זו ניתנת לשיפור דרמטי ומהיר, פשוט באמצעות קריאה יומיומית של ספר באנגלית כחלק אינטגרלי מההכנה לבחינה.

לחצו כאן לקריאה על יתרונות הקריאה באנגלית וכיצד לבחור ספר באנגלית.

הוראות

להלן ההוראות המופיעות בפתיחת הסט:

This part consists of two passages, each followed by several related questions. For each question, choose the most appropriate answer based on the text.

ובעברית (התרגום לעברית אינו מופיע בבחינה):

בחלק זה נתונים שני קטעים ושאלות הנוגעות לכל אחד מהם. בכל שאלה עליכם לבחור את התשובה המתאימה ביותר לפי הטקסט.

דגשים

במבחן אמיר ובפסיכומטרי תמיד נקרא קודם את השאלות

על אף שבחוברת הבחינה השאלות מופיעות לאחר קטע הקריאה, לא מומלץ לקרוא את הקטע ואז לגשת לשאלות. דרך יעילה יותר (ומהירה יותר!) תהיה לקרוא ראשית את השאלה, ואז לחפש את התשובה המתאימה בטקסט. זיכרו כי סדר השאלות תואם את סדר הנושאים בטקסט. לעולם לא נצטרך לקרוא את כל הקטע על מנת לחפש תשובה לשאלה. אם אנו עונים כרגע על השאלה הראשונה, התשובה לה בהכרח תהיה בתחילת הקטע. כאשר ניגש לענות על השאלה השנייה, נחפש את התשובה לה בהמשך הקטע, לאחר התשובה לשאלה הראשונה.

כאמור, ישנו יוצא דופן לכלל זה, והוא "שאלות כלליות".

"שאלות כלליות"

בכל קטע תופיע לפחות "שאלה כללית" אחת. זוהי שאלה העוסקת בטקסט כולו. "שאלה כללית" יכולה להיות למשל: "מה הנושא העיקרי של הקטע?" או "תן כותרת לקטע" (A good title for the passage would be-).

שאלה מסוג זה תופיע לרוב כשאלה ראשונה מבין החמש (בשאר הפעמים היא תופיע חמישית – לעולם לא באמצע). במבחנים אמיר ופסיכומטרי ניתן לדלג על שאלה זו, ולחזור ולענות עליה לאחר שענינו על שאר השאלות וקראנו את כל הטקסט. כאשר ניגשים לענות על שאלה כללית, נקפיד למצוא מבין ארבע התשובות את התשובה שמתארת את הרעיון הכללי של הטקסט בצורה המדויקת ביותר. המסיחים הנפוצים בבחינה הם:

תשובה כללית מידיי – תשובה שמתארת נושא רחב יותר מהנושא שהקטע עסק בו.
תשובה צרה מידיי - תשובה שמתארת פסקה אחת בלבד ולא את כל הטקסט.

סוגי שאלות נוספים

שאלות מסוימות יפנו אותנו לפסקה (paragraph) ספציפית בקטע. להלן פסקה לדוגמה:

Herzl was the son of non-practicing, non-religious Jews, and was never very interested in Judaism as a child. When he turned thirteen, his birthday party was not called a bar mitzvah. Growing up, he would dismiss all religion, and would speak of Judaism with “mocking cynicism”. Herzl showed a disdain towards religion, which he saw as uncivilized. According to some historians, even after becoming interested in the “Jewish Question”, traces of Jewish self contempt could still be found in his writing.

יש להבחין מה בעצם שואלת השאלה בנוגע לפסקה האמורה. לדוגמה:

1.The first paragraph is mainly about –

(1) the education Herzl received from his parents

(2) Theodor Herzl – Visionary of the state

(3) an historic analysis of Herzl’s writings

(4) Herzl’s attitude towards religion and Judaism

אנו נשאלים מה הנושא העיקרי בו עוסקת הפסקה. עלינו לחפש את הנושא שמגדיר בצורה הטובה והמדויקת ביותר במה עוסקת הפסקה.

תשובות (1) ו-(3) מציינות אמנם מידע שהופיע בפסקה, אך במשפט אחד בלבד מתוך הפסקה, ולא ניתן לומר שהן מייצגות את הנושא המרכזי שלה.

תשובה (2) מציעה נושא שכמובן חוזר הרבה בפסקה, אלא ש"תאודור הרצל – חוזה המדינה" הינו נושא כללי מדי, ואינו הנושא המרכזי של הפסקה הספציפית הזו.

תשובה (4), לעומת זאת, מתמצתת היטב את הנושא בו עוסקת הפסקה לכל אורכה, והיא התשובה הנכונה.

ישנן שאלות המבקשות מאיתנו להסיק מסקנה מתוך הפסקה. לדוגמה:

2. It can be understood from the first paragraph that –

(1) Herzl thirteenth birthday was not referred to as a bar mitzvah

(2) in Herzl’s eyes, religion was uncivilized

(3) Herzl’s parents had an influence on his attitude towards Judaism

(4) Herzl became more fond of religion and Judaism as a grew older

מהצירוף It can be understood (ניתן להבין), אנו לומדים שהתשובה הנכונה לשאלה זו אינה כתובה בקטע במפורש, אלא עלינו, הקוראים, להסיק אותה מתוך האמור בפסקה.

תשובות (1) ו-(2) מציינות מידע שמופיע בפסקה במפורש, ולא כזה שנובע ממנה כמסקנה. מכאן, ששתי תשובות אלה נפסלות.

תשובה (4) מספקת מידע שלא מופיע בפסקה, ואף לא ניתן להסיק אותו מתוכה.

תשובה (3) לעומת זאת, "להוריו של הרצל הייתה השפעה על גישתו כלפי היהדות", מכילה מידע שעל אף שלא כתוב בפסקה במפורש, ניתן להסיק אותו ממנה. שהרי הפסקה נפתחת בתיאור חילוניותם של הוריו, ומידע זה מוביל לדיון באשר לגישתו השלילית ליהדות של הרצל. זו, אם כן, התשובה הנכונה.

דוגמא נוספת:

3. Which of the following is not true about the first paragraph?

(1) Herzl did not celebrate a bar mitzvah

(2) Herzl’s parents would talk mockingly of Judaism

(3) As a boy, Herzl had contempt for all religion

(4) Herzl considered religion as uncivilized

לפי ניסוח השאלה, עלינו לסמן את התשובה מבין הארבע שאינה נכונה.

תשובות (1), (3) ו-(4) מכילות מידע הכתוב בפסקה, ומכאן שהן נפסלות.

תשובה (2) מציינת מידע שגוי, ולכן היא התשובה הנכונה.

שאלות 1, 2 ו-3 מחייבות אותנו לעבד את הפסקה כולה בכדי לענות על השאלה. לעומת זאת, בשאלה זו:

4. According to the first paragraph, some historians –

(1) show disdain towards religion

(2) speak of Judaism with “mocking cynicism”

(3) are interested in Herzl’s diplomatic work

(4) find traces of Jewish self contempt in Herzl’s writing

אמנם מפנים אותנו לפסקה הראשונה, אך אין צורך לקרוא / להבין את הפסקה כולה כדי לענות על השאלה. במקום זה, עלינו לאתר את המשפט בפסקה העוסק בהיסטוריונים, ולענות על השאלה על פי המידע המופיע במשפט זה. שאלה כמו שאלה 3 עשויה להופיע אף בלי הפניה כלל, מה שהופך את המשימה למעט קשה יותר. במקרה כזה יש צורך לסרוק מידע רב בכדי לאתר את המשפט שיכיל את התשובה. אך זכרו – בהתאם לאמור לעיל, לעולם לא ניאלץ לחפש את התשובה בטקסט כולו, כי אם בחלק מוגדר מתוכו.

תשובות (1) ו-(2) מכילות מידע שאמנם כתוב בפסקה, אך אינו מתייחס להיסטוריונים.

תשובה (3) מכילה מידע שכלל אינו מופיע בפסקה.

תשובה (4) היא התשובה הנכונה.

סוג נוסף של שאלות אשר מופיעות בסט הבנת הנקרא הוא כאלה המפנות אותנו למילה מסוימת בקטע, ושואלות על פירושה. לדוגמה:

5. “Disdain” (line 5) could be replaced by –

(1) Contempt

(2) Affection

(3) Cleanliness

(4) Accomplishment

על פי השאלה, עלינו למצוא מבין התשובות את זו שיכולה להחליף את המילה disdain במשפט.

זו המחשה נוספת לחשיבות העצומה של אוצר מלים רחב לשם הצלחה בבחינה, שכן אם לא נכיר את המילה, כמובן שנתקשה לענות על השאלה. אלא שלא די להכיר את המילה. עלינו לגשת לטקסט – לשורה 27, במקרה זה – ולבחון אותה בהקשר שבו היא מופיעה במשפט. בשלב הבא נסמן מבין התשובות את המילה או הצירוף שיוכל להחליף אותה בהצלחה במשפט בו הופיעה.

תשובה (1), "בוז", היא מילה נרדפת למילה disdain, ומכאן שהיא התשובה הנכונה.

נשים לב לשאלה הבאה:

6. The word “which” (line 5) refers to -

(1) Herzl

(2) disdain

(3) religion

(4) perception

גם שאלה זו מפנה אותנו למילה מסוימת בקטע. אך מהצירוף "refers to" ניתן להבין שאיננו נשאלים הפעם לגבי פירוש המילה. אנו נשאלים למה המילה מתייחסת. בכדי לענות על השאלה, עלינו לגשת לטקסט ולקרוא את המשפט אליו מפנים אותנו.

תשובה (3) היא התשובה הנכונה.

הכנה לשאלות הבנת הנקרא באתר פטור

שימו דגש על יחידות 16 ו-17 אשר מכילות את אוצר המילים הנפוץ והחשוב בשאלות הבנת הנקרא.

כמו כן, תרגול של קטעים מלאים אפשר למצוא באיזור מבחנים לדוגמא באתר. בהצלחה!